כחלק מ מנהג האשכנזים נוהגים להזכיר בתוכה בסיומה של התפילה, ואילו הספרדים והתימנים (וגם החסידים) אוהבים לאומרה בתחילת ובסיום תפילת שחרית ולפני תפילת מנחה.

בתפילת שחרית הפתיחה ללימוד הנוכחית בקטע פיוטי: “אין כאלוקינו” המסתיים במילים (בימות החול): “אתה הוא[4] שהקטירו אבותינו לפניך את אותן קטורת הסמים[5]”. יהודי עדות המזרח ובחסידות ויזניץ מחבבים לזהות את כל סממני הקטורת על גבי אצבעות יד רק אחת – העובדות שמסייע להם לא להתבלבל בספירה, מכיוון שבטקסט עצמו נאמר שהטועה במינון מרכיבי הקטורת מומלץ מיתה.

בסיומה של הרעיון עוברים הלכות כתיבת הקטורת במעונכם המקדש למשל שנכתב בברייתא,[6] וחותמים בדברי אגדה: “כל השונה הלכות בשאר אזורי זמן מובטח לשיער שהוא בן העולם הבא” (תנא דבי אליהו), ו”תלמידי חכמות מרבים השלום בעולם” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סד מאמר א).
פרשת הקטורת לקריאה